אור קטן

חורף/ סתיו/ עונת מעבר או איך שלא תקראו למה שקורה עכשיו בחוץ, סבב מחלות אחד כבר עברנו. הילדים וגם אני. אני כל כך הרבה יותר אוהבת את הקיץ... מזל שבקרוב הוא יגיע שוב.

ביום יום שלי אני טיפוס שנמנע מעיסוק באקטואליה ובחדשות. תקראו לזה אסקפיזם -  אני קוראת לזה "מה שעושה לי טוב..." יש אפילו בדיחה משפחתית על חשבוני.. "כן, רותם... אריה דרעי יצא מהכלא" (לא, אתם לא טועים... זה היה בשנת 2,002 אני עד כדי כך לא בעניינים..). אבל אפילו אני, בימים של מחלה, כשהיה כ"כ קר בחוץ והגוף כאב מבפנים חרגתי ממנהגי והתכרבלתי לי אל מול הטלוויזיה. מצאתי את עצמי רואה לא מעט חדשות ושוטטתי ברשתות החברתיות.

לא אגזים אם אומר שזה ממש השפיע עלי ולא לחיוב. תחושה כבדה של ענן אפור לוותה אותי ימים ארוכים. מציאות של פחד. נבחרי ציבור מלהגים. גבולות מטושטשים ומדאיגים של מוסר וערכים ובין לבין אינספור מסרים צרכניים מעליבים - תקנו, תאכלו, תיסעו, תרזו, תשפצו, תצבעו, תעשו.... כך תהיו מאושרים. ואני מרגישה כל כך לא שייכת. שואלת את עצמי, איפה אני חיה ולתוך איזה עולם אני מגדלת שני ילדים? 

אחותי האהובה שלחה לי את הסרטון הנחמד הזה שעזר לי לחזור לפרופורציות.  

https://www.facebook.com/omri.goldman.5/videos/10156216582340048/

הסרטון (וגם אחותי)  הזכירו לי שנכון שאני פסיק קטן בעולם הגדול. שנכון שבעולם קורים המון דברים, חלקם איומים. אבל מה שבאמת משנה היא מציאות חיי. מציאות אותה אני בוחרת בכל יום לייצר לעצמי ולסביבתי. 

כך למשל בחרתי לעזוב את הקרבה לעיר, לעבור לגור ולהקים משפחה בישוב קטן בגליל. כך בחרתי לעזוב קריירה מבטיחה כמהנדסת וממש כך בחרתי לפתוח את הסטודיו שלי ולהקיף את עצמי בדברים טובים ויפים. תקראו לזה בועה...אני קוראת לזה "החיים הטובים". 

אני מלאת הערכה לאנשים פורצי דרך. לאותם אלו שמקדישים את חייהם ואת פועלם למשהו שיגרום לחיים של כולנו להיות טובים יותר. לכאלה שמחוללים שינוי. אני אומרת לעצמי שיום אחד כשהילדים יהיו כבר גדולים, אקח חלק פעיל ומעורב יותר בתפקידים ציבוריים. בינתיים אני מסתפקת בלהיות חברה בוועד הורים ומאמינה ביכולתי להשפיע על הסביבה גם מבלי להזיז הרים.

כמעט כל מי שמגיע אלי סקרן לשמוע כיצד התגלגלתי לכאן. אני תמיד מספרת בשמחה ובפירוט. מאמינה ויודעת שהסיפור הפרטי שלי עושה משהו, שהוא מעורר מחשבה וגם אם לא... אני סתם מתרגשת לראות את אלו שמגיעים אלי חווים תחושה גדולה של סיפוק, של מסוגלות והערכה עצמית ותמיד תמיד יוצאים שמחים ומחויכים.

שמחה על היכולת שלי להדליק אור קטן, לשמח אנשים.  

https://www.bloglovin.com/blogs/la-dolce-vita-12388359/this-weeks-quote-2903862387

"צריך שכל איש ידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין, שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו."

- הרב קוק

מצאו את האור הקטן שלכם, שתפו אותו ברבים, ככה בטוח יהיה פה טוב! 

חג אורים שמח

שלכם,

רותם