יום הולדת.
החודש יש לי יום הולדת!
כשהטמפרטורות בחוץ עולות ונהיה ממש דביק, אני יודעת שהגיעה עונת ימי ההולדת. כן, אצלי זו עונה. בני הבכור חוגג ביולי יום הולדת, גם אחותי האהובה חוגגת ביולי. אחי היקר חוגג בתחילת אוגוסט וגם הוא נכנס ל"עונה". השנה הצטרף לחגיגות גם הסטודיו שלי. גם הוא חוגג החודש יום הולדת (ראשונה!) ביולי שעבר, ממש לפני שנה, הוא התחיל להתמלא באנשים, בחיים, ביצירה.
אז כבר די רחוק מ-16... ולא ממש בעניין של קצפת ודובדבנים
(מעדיפה סושי ועוגת פאדג' שוקולד אם אתם כבר שואלים... ).
אני חוגגת השנה 37 קיצים מיוזעים והמון המון רגעים. אוסף של נקודות, קו של חיים.
כבר הבנתם אותי קצת, לא? אני פחות אדם של מסיבות, יותר של מחשבות.
חוגגת, בטח שחוגגת, אבל לא פחות מזה חושבת ומהרהרת.
אוהבת לבדוק עם עצמי אילו מתנות קיבלתי במהלך השנים. לאן הגעתי, מה השגתי, אילו חלומות הגשמתי. מה עד כה הספקתי להבין, ללמוד ולעשות וגם איפה אני עוד רוצה להיות בשנים הקרובות.
לקראת יום הולדתי אני בדר"כ עושה לי בראש מן רשימה. ספירת מלאי. מה יש במצטבר ובמיוחד מהם הסעיפים החדשים. אלו שהתווספו להם במהלך השנה שחלפה.
אז במצטבר יש המון.
אהוב. אחד ויחיד. הוא הראשון. כזה שהבחירה בו מתחדשת בכל יום. הר של אושר.
2 פיצקים מהממים, נו טוב, אחד כבר ממש לא פיצי, ...האמת היא שגם השני כבר תיכף לא עונה על ההגדרה. אבל מהממים זה בטוח. מלמדים אותי, מצחיקים אותי, מאתגרים אותי ובעיקר ממלאים אותו בים של שמחה.
בית. ביקור אצל רואה החשבון היום הראה לי שהוא הופך להיות יותר ויותר שלי ופחות של הבנק. (יהההה!) הבית הזה הוא עבורי הרבה יותר מארבע קירות. הוא עוגן, הוא בחירה, הוא מהות.
גינה. כן, זה חלק מהסעיף הקודם אבל בכל זאת עצמאי... כל שנה מקדמת אותי לכיוון גינת החלומות שאני עוד רוצה...
חתולים וכלבים - אין וזה הישג גדול בהתחשב בסעיף הראשון ברשימה.
תואר ראשון מהטכניון שלא ממש משמש אותי כרגע אבל נשמע די טוב. (תודו שעכשיו אתם חושבים שאני יותר רצינית...)
מעגל משפחתי קרוב, חם ואוהב. ולא, זה ממש לא רק משהו שנולדים אתו. זה משהו שהבנתי כמה הוא חשוב לי ושאני עובדת כדי לשמור עליו.
ומה הצטרף השנה?
הרבה תובנות.
אפשר גם וגם, כך או אחרת , קצת מזה וקצת מזה, לכולם יש מקום.
גם כשכבר בחרנו, עשינו, או אמרנו, כמעט תמיד אפשר לחשב מסלול מחדש, לכוון, לדייק, לתקן.
אסור להשאיר בבטן דברים שרוצים לומר. אסור לוותר על דברים שרוצים לעשות. אסור להישאר במקום בו לא רוצים להיות ו.... אף פעם לא מאוחר מדי.
וכמו שהצעיר אוהב כ"כ לשיר " והעיקר והעיקר, לא לפחד כלל"
השבוע דיברתי עם הבכור על התכניות להמשך הקיץ, על החופשה המתוכננת, על הקמפינג שהבטחנו. הוא שאל מי יבוא. "מה זאת אומרת" עניתי. - אבא, אני, אתה, ואלון. "ממממ" הוא ענה, "אבל איך אבא יבוא - הוא לא בחופש..."
"הוא ייקח חופשה מהעבודה ויצטרף אלינו" עניתי .
שתיקה. אני שומעת את הגלגלים בראש שלו עובדים במרץ -
"זה יהיה הכי טוב אם אבא ימציא לעצמו עבודה - כמו שאת עשית.... ככה יוכל להיות איתנו יותר ומתי שירצה"
זה השאיר אותי עם דמעות בעיניים וצחוק גדול על השפתיים. לא יכולתי לתאר את זה טוב יותר.
המצאתי לעצמי עבודה. בצלמי ובדמותי. עבודה שאני כל כך אוהבת. שעושה אותי מאושרת. שמאפשרת לי חופש, שמאפשרת לי בחירה שמאפשרת לי שמחה והנאה יומיומית. ויותר חשוב מזה - לימדתי את הבן שלי שיעור כ"כ חשוב לחיים. זכיתי. זה לא ספק ההישג הכי גדול של השנה שחלפה.
**********************************************************************
למדתי לאחרונה שלמרות שביום ההולדת, נהוג לקבל ברכות ומתנות. יש לבעל השמחה זכות גדולה לברך את סביבתו ויקיריו כמתנה. אולי אני קצת תמימה אבל אני באמת מאמינה שאם כל אחד בעולם יעשה את מה שהוא אוהב ושעושה אותו מאושר, העולם שלנו יהיה מקום טוב יותר לחיות בו. מאחלת לכולנו להיות בעולם טוב שכזה.
שלכם,
רותם
החודש יש לי יום הולדת!
כשהטמפרטורות בחוץ עולות ונהיה ממש דביק, אני יודעת שהגיעה עונת ימי ההולדת. כן, אצלי זו עונה. בני הבכור חוגג ביולי יום הולדת, גם אחותי האהובה חוגגת ביולי. אחי היקר חוגג בתחילת אוגוסט וגם הוא נכנס ל"עונה". השנה הצטרף לחגיגות גם הסטודיו שלי. גם הוא חוגג החודש יום הולדת (ראשונה!) ביולי שעבר, ממש לפני שנה, הוא התחיל להתמלא באנשים, בחיים, ביצירה.
 |
| http://marthalever.blogspot.co.il/2009/11/journal-cake-no-calories.html |
אז כבר די רחוק מ-16... ולא ממש בעניין של קצפת ודובדבנים
(מעדיפה סושי ועוגת פאדג' שוקולד אם אתם כבר שואלים... ).
אני חוגגת השנה 37 קיצים מיוזעים והמון המון רגעים. אוסף של נקודות, קו של חיים.
כבר הבנתם אותי קצת, לא? אני פחות אדם של מסיבות, יותר של מחשבות.
חוגגת, בטח שחוגגת, אבל לא פחות מזה חושבת ומהרהרת.
אוהבת לבדוק עם עצמי אילו מתנות קיבלתי במהלך השנים. לאן הגעתי, מה השגתי, אילו חלומות הגשמתי. מה עד כה הספקתי להבין, ללמוד ולעשות וגם איפה אני עוד רוצה להיות בשנים הקרובות.
לקראת יום הולדתי אני בדר"כ עושה לי בראש מן רשימה. ספירת מלאי. מה יש במצטבר ובמיוחד מהם הסעיפים החדשים. אלו שהתווספו להם במהלך השנה שחלפה.
אז במצטבר יש המון.
אהוב. אחד ויחיד. הוא הראשון. כזה שהבחירה בו מתחדשת בכל יום. הר של אושר.
2 פיצקים מהממים, נו טוב, אחד כבר ממש לא פיצי, ...האמת היא שגם השני כבר תיכף לא עונה על ההגדרה. אבל מהממים זה בטוח. מלמדים אותי, מצחיקים אותי, מאתגרים אותי ובעיקר ממלאים אותו בים של שמחה.
בית. ביקור אצל רואה החשבון היום הראה לי שהוא הופך להיות יותר ויותר שלי ופחות של הבנק. (יהההה!) הבית הזה הוא עבורי הרבה יותר מארבע קירות. הוא עוגן, הוא בחירה, הוא מהות.
גינה. כן, זה חלק מהסעיף הקודם אבל בכל זאת עצמאי... כל שנה מקדמת אותי לכיוון גינת החלומות שאני עוד רוצה...
חתולים וכלבים - אין וזה הישג גדול בהתחשב בסעיף הראשון ברשימה.
תואר ראשון מהטכניון שלא ממש משמש אותי כרגע אבל נשמע די טוב. (תודו שעכשיו אתם חושבים שאני יותר רצינית...)
מעגל משפחתי קרוב, חם ואוהב. ולא, זה ממש לא רק משהו שנולדים אתו. זה משהו שהבנתי כמה הוא חשוב לי ושאני עובדת כדי לשמור עליו.
ומה הצטרף השנה?
הרבה תובנות.
אפשר גם וגם, כך או אחרת , קצת מזה וקצת מזה, לכולם יש מקום.
גם כשכבר בחרנו, עשינו, או אמרנו, כמעט תמיד אפשר לחשב מסלול מחדש, לכוון, לדייק, לתקן.
אסור להשאיר בבטן דברים שרוצים לומר. אסור לוותר על דברים שרוצים לעשות. אסור להישאר במקום בו לא רוצים להיות ו.... אף פעם לא מאוחר מדי.
וכמו שהצעיר אוהב כ"כ לשיר " והעיקר והעיקר, לא לפחד כלל"
השבוע דיברתי עם הבכור על התכניות להמשך הקיץ, על החופשה המתוכננת, על הקמפינג שהבטחנו. הוא שאל מי יבוא. "מה זאת אומרת" עניתי. - אבא, אני, אתה, ואלון. "ממממ" הוא ענה, "אבל איך אבא יבוא - הוא לא בחופש..."
"הוא ייקח חופשה מהעבודה ויצטרף אלינו" עניתי .
שתיקה. אני שומעת את הגלגלים בראש שלו עובדים במרץ -
"זה יהיה הכי טוב אם אבא ימציא לעצמו עבודה - כמו שאת עשית.... ככה יוכל להיות איתנו יותר ומתי שירצה"
זה השאיר אותי עם דמעות בעיניים וצחוק גדול על השפתיים. לא יכולתי לתאר את זה טוב יותר.
המצאתי לעצמי עבודה. בצלמי ובדמותי. עבודה שאני כל כך אוהבת. שעושה אותי מאושרת. שמאפשרת לי חופש, שמאפשרת לי בחירה שמאפשרת לי שמחה והנאה יומיומית. ויותר חשוב מזה - לימדתי את הבן שלי שיעור כ"כ חשוב לחיים. זכיתי. זה לא ספק ההישג הכי גדול של השנה שחלפה.
**********************************************************************
למדתי לאחרונה שלמרות שביום ההולדת, נהוג לקבל ברכות ומתנות. יש לבעל השמחה זכות גדולה לברך את סביבתו ויקיריו כמתנה. אולי אני קצת תמימה אבל אני באמת מאמינה שאם כל אחד בעולם יעשה את מה שהוא אוהב ושעושה אותו מאושר, העולם שלנו יהיה מקום טוב יותר לחיות בו. מאחלת לכולנו להיות בעולם טוב שכזה.
שלכם,
רותם